top of page




מאמר המיועד למטפלים ברפואה סינית:


האם המנעות מגלוטן מומלצת לכל מי שסובל מבעיות עיכול?


אני מביאה כאן את תשובה של רוני ברוך, דיאטנית בכירה במכון הגסטרו של איכילוב שאני מכירה ומעריכה שנים רבות.


"כבר לפני למעלה מעשור פרסמה חברה שעוסקת במחקרי שוק ש 1/3 מהאוכלוסיה הבוגרת בארה"ב נמנעת/ מפחיתה בצריכת גלוטן.


צריכת מוצרי מזון ללא גלוטן הפכה בשנים האחרונות לפופולרית גם בקרב האוכלוסיה הכללית ללא קשר לרגישות לגלוטן, מסיבות לכאורה בריאותיות ורצון להפחית משקל. האם למגמה זו הכרוכה גם בהוצאה כספית נוספת יש הצדקה??


ההפרעות המיוחסות לחיטה כוללות : אלרגיה לחיטה, צליאק ורגישות לגלוטן הנקראת גם NCGS =Non Celiac Gluten Sensitivity.


אלרגיה לחיטה וצליאק ניתן לאבחן ע"י בדיקות מוכרות. אך רגישות לגלוטן ללא צליאק, הינו מצב שהאבחנה שלו מבוססת על דיווח המטופל בלבד, משמע - אנשים שסבורים שאכילת מוצרים המכילים גלוטן גורמת להם לתסמינים הנ"ל ואלה נעלמים/מצטמצמים עם ההימנעות ממוצרים המכילים גלוטן.


היא מתאפיינת בספקטרום תסמינים קליניים הכולל תופעות דומות למעי רגיש (מעי רגיז) וכוללות נפיחות, גזים, שלשול, כאבי בטן ותסמינים מחוץ למערכת העיכול : עייפות, כאבי ראש, דיכאון/ חרדה.


נשאלת השאלה: האם גלוטן הוא הרכיב שמעורר את התסמינים הנ"ל?


בחיטה קיימים חלבונים נוספים: ATIs ואגלוטינין שעשויים לעורר תגובה אימונית הכרוכה במגוון של תסמינים בתוך ומחוץ למערכת העיכול .


מרכיב חשוב נוסף שיש להתייחס אליו הוא הפחמימות בגרעין החיטה שעומד על 60-70%.


מרכיב זה כולל רכיב הקרוי פרוקטנים שנכלל בקבוצת הפחמימות שאינן נעכלות הקרויה בקיצור FODMAP.


קבוצה זו הוכחה במחקרים כקבוצה שעשויה לחולל את מגוון התסמינים במערכת העיכול במטופלי מעי רגיש ולכן לא ברור אם הגלוטן הוא הבעייתי למערכת העיכול או שהפרוקטנים המוזכרים לעיל הם הבעייתים.


חשוב לציין שבבדיקת מוצרי מזון מקבוצת הפחמימות כגון: לחם, אורז, פסטה, לחם כוסמין, שיפון, תירס, קוסקוס וכדו' נמצא שככל שהמזונות מכילים פחות גלוטן כך הם מכילים גם פחות פרוקטנים.


בעבודות מבוקרות שפורסמו בעשור האחרון ועוסקות באבחנה של NCGS (רגישות לגלוטן) עולה הספק שגלוטן הוא ה"אשם" במרבית המטופלים.


עבודות נוספות באנשים בריאים שאמצו דיאטה ללא גלוטן הראו שינויים במיקרוביום שלהם באופן שפגע בפרופיל המיקרוביאלי הטוב שלהם, מצב שאינו רצוי.


לסיכום הימנעות מגלוטן בשל סיבות שאינן צליאק/אלרגיה לגלוטן דורשת בחינה זהירה והבנה נוספת בתיווך של איש מקצוע מוסמך בנושא.


חשוב לזכור שאין לאמץ המנעות גורפת מגלוטן כשזו לא נדרשת חד משמעית, מההיבט הבריאותי"


תודה לרוני ברוך M.Sc RD, דיאטנית בכירה המח' לתזונה, מכון הגסטרו מרכז רפואי תל-אביב ע"ש סורסקי, יו"ר משותף פורום גסטרו עמותת "עתיד"


להצטרפות לקבוצת וואטסאפ שקטה למטפלים ברפואה סינית עם מידע על טיפול בבעיות עיכול לחצו כאן: https://chat.whatsapp.com/Dlz3zNYPiih8UHu8Hxs7ud


 








bottom of page