פלסטיק הוא אחד האיומים הסביבתיים החמורים על כדור הארץ. זאת משום שייצורו והשימוש בו מזהמים ביותר. מיחזורו של הפלסטיק הינו פתרון חלקי מאוד, שכן במוצרים רבים המיחזור אינו כלכלי.

פירוקו של הפלסטיק בעולם יימשך מאות שנים. בתהליך הפירוק של הפלסטיק משתחררים חומרים רעילים אל האדמה, המים והאוויר.

 

פלסטיק בתעשיית הטקסטיל יישומי הפלסטיק כה מגוונים שהוא חדר לטווח עצום של תחומים, לרבות תחום הטקסטיל. כבר בשנת 1905 יצא אל השוק סיב הריון (Rayon), בניסיון להחליף את המשי.  שנות ה-30 הביאו עמן את פיתוחו של סיב הניילון (הפוליאמיד) מחד, ואת הזכוכית האקרילית (פולימתיל מתאקרילט בשימוש כפרווה מלאכותית) מאידך. הסיבים הסינתטיים החדשים שנכנסו לעולם הטקסטיל הפכו מוצרי הלבשה יקרים, כגון גרביוני משי ומעילי פרווה, לשווים לכל כיס. בשנת 1950 נכנס סיב הפוליאסטר לשימוש בתעשיית הטקסטיל , והוא כיום מהווה את הפולימר הרביעי הנפוץ ביותר בייצור העולמי. למעשה, "פוליאסטר" הוא כינוי שגור לחומרים סינתטיים שונים בתעשיית הטקסטיל, לרוב פוליאתילן טרי-פתלאט המשמש לייצור סיבים ליצירת בדים, פוליפרופילן למילוי כריות ושמיכות, או פוליאוריתן, ממנו מייצרים מוצרי ריפוד ומיזרונים. במילים אחרות, הכרית עליה אנו שמים את הראש, השמיכה בה אנו מתכסים, בד הספה עליה אנו יושבים, כולם מפלסטיק. וכן, גם מברשת השיניים, וילון האמבטיה ומשטח המשחק לפעוט, כולם עשויים סיבי פלסטיק.

 

 

פלסטיק והגוף שלנו

בניגוד לנהוג לחשוב, השימוש המוגבר במוצרי פלסטיק לסוגיהם נוגע לא רק לאירועים "שם בחוץ", כמו יונקי ים הנחנקים מבליעת שקיות בלב האוקיינוס.  למעשה, נזקים ישירים מתחוללים בגופנו כתוצאה משימוש בפלסטיק.

בגלל זמינותו הגבוהה ומחירו הנמוך, הפלסטיק נמצא בכל מקום בחיינו. לא רק במיכלי מזון ובקבוקי שתיה, אלא גם במוצרים פחות צפויים, כגון במוצרי טיפוח, מוצרים לתינוקות, שטיחים, ריהוט וריפוד.  

 

בפלסטיק קיימים שני חומרים רעילים, המשתחררים לאוויר כאשר הפלסטיק עובר בלאי ומתפרק. שני חומרים אלה הם ביספינול פוספט A, או BPA ופתאלטים (phthalates). מחקרים עדכניים מצאו שחשיפה אליהם משפיעה עלינו הורמונאלית, פיזיולוגית והתנהגותית.

 

ביספנול A הוא חומר המשתחרר לסביבה באופן הדרגתי מפלסטיק ושחרורו עולה ככל שהפלסטיק מתיישן ומתבלה.

ביספנולA  משפיע על מערכת ההורמונים ביונקים. למעשה, החומר מחקה את פעולת ההורמון הנשי אסטרוגן.  הוא נמצא קשור לעלייה בשיעור מחלות לב וכלי דם ובסוכרת מסוג 2  וכגורם מעודד השמנה. כמו כן, ישנן עדויות שהחומר פוגע במערכת העצבים ומסרטן.  

פתאלטים - קבוצת חומרים כימיים הנמצאים בשימוש נרחב ביותר. הם משמשים כמרככים ומאפשרים לייצר מוצרי פלסטיק גמישים, לרבות מוצרי ילדים כצעצועי אמבטיה ונשכנים. הפתאלטים נמצאים במגוון רחב של מוצרים, החל ממוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה וכלה בבדים וריפוד.  

נמצא שגם בריכוזים נמוכים, פתאלטים גורמים לשיבושים הורמונליים ומשפיעים על מערכות רבות בגוף: פוריות הגבר והאישה, סוגי סרטן תלויי הורמונים כמו סרטן השד והערמונית, הפרעות בבלוטת התריס ואפילו פגיעה באינטליגנציה. חשיפה לפתאלטים נמצאה קשורה בירידה באיכות הזרע אצל גברים ולהתבגרות מינית מוקדמת אצל בנות. במחקר משנת 2005 זוהה קשר ישיר בין חשיפה של נשים בהריון לריכוזים נמוכים של פתאלטים, לבין פגמים בהתפתחות איברי המין של בניהן הזכרים.

 

 

פלסטיק ומערכת הנשימה

רעלי הפלסטיק משתחררים לאורך כל מעגל חיי המוצר: בתהליך הייצור, במהלך השימוש וכן בעת סילוקו. כדי להימנע מחשיפה לחומרים הרעילים, מזהירים אותנו מפני צריכה של מזון הארוז באמצעות פלסטיק. כלומר, לרוב מזהירים אותנו מפני ספיגת רעלי הפלסטיק דרך מערכת העיכול.ומה עם מערכות אחרות? פתאלטים יכולים להפוך לגז נדיף ולנדוד מתוך החומר, אפילו אם המוצר לא התחמם. החומר חודר לגוף גם בנשימה ובספיגה דרך העור. הרעלים הנפלטים מפלסטיק נמצאים גם מחוץ למטבח. הם נפלטים מאינספור מוצרים בבית בהם יש פלסטיק ונמצאים באבק הביתי אותו אנו נושמים. הפלסטיק החודר לגוף דרך מערכת הנשימה הינו אלרגני ומסוכן. ילדים נחשפים לרעלים אלו בקלות רבה יותר והם נמצאים בקבוצת סיכון מוגבר.

ככל שהמוצרים מתיישנים, הם משחררים את הרעלים בכמויות הולכות וגדלות. במוצרים הנתונים לשחיקה מתמדת מעצם שימושם (כגון צעצועים ומצעים), התופעה חמורה פי כמה.

 

 

למה לא מזהירים אותנו?

כיום, ייצור חומרי הפלסטיק בעולם עומד על מאות מליוני טונות בשנה. תעשיית הפלסטיק כה מרכזית, שהיא כוח מניע של הכלכלה ויצרניה משפיעים על ממשלות. אם הפלסטיק יתברר כמסוכן בקנה מידה כה נרחב, ייפגע האינטרס של יצרני הפלסטיק. ייתכן ותאגידי הענק מעוניינים לשמור עלינו בורים.

 

הפלסטיק הוא חומר חדש יחסית בעולם. הצטברו עליו מעט, יחסית, עדויות ומחקרים. עובדה זו מאפשרת ליצרנים ולממשלות להלך עדיין בין הטיפות ולא ליטול אחריות.

בטיחות החומרים שיוצאים לשוק ומגיעים אלינו הביתה אינו כה מובן מאליו. הניסיון מלמד שאנחנו לומדים רק כשמשהו משתבש, ובודקים רק אחרי שמופיעים באוכלוסיה מקרי הרעלה או חולי בקנה מידה משמעותי.

 

זוכרים את איש המרלבורו? עד שנות השבעים והשמונים, עדיין טענו חברות הטבק שהעישון אינו מסוכן (עד שנות ה-50 הן עוד טענו שלעשן זה בריא!). הן כיסו וחיפו על מחקרים שסתרו את האינטרס שלהן, ורק בשנות ה-90 התעוררה באמת המודעות לעישון בציבור הרחב.

 

פעם, בתקופת סבא וסבתא, היו נותנים לילדים לשחק בחיילי בדיל או עופרת. איך יתכן שעכשיו, במאה ה-21 , כמעט בכל מוצר האכלה או נשיאה לתינוקות יש תקן כזה או אחר של בטיחות, ואילו בכל שאר המוצרים אין כלום? חלק מהמוצרים האלה באים במגע ישיר וממושך עם עור הילד ומערכת הנשימה שלו: שמיכות, כריות, משטחי משחק וזחילה, כפכפים, מצופי שחייה, חיתולים חד פעמיים, מגבונים לחים ועוד.

 

"אין מספיק מחקרים, אין מספיק ראיות" הוא הטיעון.

 ומה שאנחנו כן יודעים על פלסטיק כיום, לא מספיק מפחיד?

 

*** 

 

 

דוגמאות למוצרים בבית (חוץ מבמטבח) הפולטים פלסטיק, שלא העליתם על דעתכם שהם מסוכנים:

 

  • מוצרי טיפוח - שמפו, מוצרים לשיער, קרמים לגוף, תרסיסים.

  • מוצרי ילדים ותינוקות - חיתולים חד פעמיים, משטחי משחק לפעוטות, צעצועי פלסטיק, בובות, חומרי יצירה, נשכנים, כלי מיטה, מוצרי ים ובריכה...

  • ריהוט - וילונות ונציאניים מפלסטיק, משטחים, וילונות אמבטיה מפי.וי.סי, שטיחים, כרים וריפוד.  

  • גינה - כריות וריהוט גינה, דשא מלאכותי, משטחי פי.וי.סי, עציצי פלסטיק, מחצלות ארוגות מפלסטיק ("מחצלות סיני"), פלריגים להצללה.

  • כללי - מגבונים לחים, מוצרי אלקטרוניקה וגאג'טים, חומרי ניקוי וכפפות ניקוי, כיסוי הגה ברכב, ציפויים לתרופות....

 

                                               

*** 

 

 

איך להקטין את החשיפה לפלסטיק בבית?

  • העדיפו להביא הביתה מוצרים ממקורות טבעיים ומתכלים, כגון עץ, במבוק, המפ, כותנה, זכוכית וכדומה.

  • השכבה החיצונית הקרובה אלינו ביותר היא השכבה בה אנו מתעטפים. השתמשו בבגדים ובכלי מיטה מבדים וסיבים טבעיים ובמילוי טבעי ונושם. בבית או בפיקניק, העדיפו משטחים ומחצלות מחומר טבעי ובטוח. הרחיקו פלסטיק ממגע ישיר עם העור כמה שרק אפשר.

  • הימנעו ככל הניתן מהשילוב של פלסטיק וחום ו\או שמש. מוצרים מבוססי פלסטיק בגינה, כלי פלסטיק לאחסון מזון חם או בקבוק מים שהושאר ברכב, כולם מסכנים אותנו.

 

 

 

קישורים מומלצים:

 

https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_Pathalates.pdf

https://www.haaretz.co.il/news/health/1.1900326

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3684882,00.html

 

 

 

 

 

 

 

 

פוליאסטר איז דיזאסטר

מהם נזקי הפלסטיק (ואיך זה קשור לשינה שלנו)?

 

 

 

מהו הפלסטיק

פלסטיק הוא כינוי לקבוצת חומרים מעשי ידי אדם, המבוססים בעיקר על תרכובות פחמן שמקורן הוא נפט גולמי. הפלסטיק לסוגיו קל לייצור, זול ומגוון מאוד בישומיו האפשריים. בעידן המודרני, הפלסטיק הומצא תחילה כדי למצוא תחליף לגומי טבעי, שהפקתו יקרה ואיטית. המצאת הפלסטיק, חומר גלם שכולו סינתטי, אפשרה הוזלה של תהליכי ייצור כמעט בכל תחום.

רוצה לישון טוב יותר?​

דברו איתי

שם מלא:

איך קוראים לך?

Thank You!

The form has been successfully sent.

טלפון:

מה הטלפון שלך?

דוא"ל:

מה המייל שלך?

חשוב לי

לציין:

אנא מלאו

מושב דבורה, משק  56​

054.439.9797  שיר​